הדברת ברחשים

לא ניתן להסתפק בדרך אחת בלבד במאבק בברחשים אלא יש לנקוט בגישה רב שלבית, שמבוססת קודם כל על מניעה והקטנת תנאי המחיה שלהם. הברחשים, כמזיק עקשן, מנצלים כל הזדמנות להתרבות במרחב האורבני ובסביבה הכפרית גם יחד.

הצעד הראשון בטיפול בבעיה הוא זיהוי וסילוק מקורות מים עומדים – אלו מהווים כר גידול אידיאלי לביצים ולזחלים. השארת מים בתחתיות עציצים, דליים, או אפילו מכסים שקועים עלולים להספיק להתפתחות דור חדש של ברחשים תוך ימים ספורים. לכן, יש להקפיד על ריקון, ניקוז או כיסוי של כל מאגר מים פוטנציאלי, במיוחד בבתים עם חצרות, גינות או מרפסות.

בנוסף, טיפוח הגינה בצורה נכונה – גיזום צמחיה עבותה והפחתת מסתורי צל בשולי הבית מפחיתים את מקומות המנוחה של הברחשים. צמחיה סבוכה מזמינה את הברחשים להסתתר ולנוח בה, כך שגם טיפול בנוף תורם להקטנת האוכלוסייה המקומית.

אמצעי מניעה נוסף הוא חציצה פיזית – התקנת רשתות צפופות במיוחד על חלונות ודלתות. מעבר לרשתות רגילות, יש כיום רשתות "מיקרו" המיועדות במיוחד לברחשים, ויעילותן מוכחת. חשוב לבדוק מדי פעם שהרשתות שלמות, ללא קרעים או פתחים, שכן גם חרק זעיר ימצא את דרכו פנימה במהירות.

בחצרות, מרפסות ואזורים פתוחים בהם קשה יותר לשלוט במקורות מים או בצמחיה, ניתן להיעזר גם באמצעים משביתים – כמו מאווררים רבי עוצמה, היוצרים תנועת אוויר מתמדת שמקשה על הברחשים לעוף ולהתקרב אלינו. פתרון זה יעיל מאוד בישיבה סביב שולחן או בפינות אירוח בחוץ.

אם נדרש מענה מיידי ומקומי, קיימים כיום תכשירים דוחי ברחשים הנמרחים על העור – תרסיסים, קרמים וג'לים עם רכיבים פעילים דוגמת פיקרידין ושמנים אתרים שונים. אלו דוחים את הברחשים לפרק זמן מוגבל, ומתאימים במיוחד לטיולים, בילוי בפארקים, או ישיבה ממושכת בחצר בשעות הערב. יש להקפיד לבחור תכשירים בטוחים, מאושרים על ידי משרד הבריאות, ולפעול על פי הוראות השימוש ובמיוחד זהירות בשימוש בילדים.

במקרים קשים, כאשר כל פעולות המניעה והטיפול לא סייעו, מומלץ לפנות למדביר מקצועי. הדברה מקצועית משלבת בדרך כלל ריסוס כימי ממוקד, לצד טיפול בזחלים באמצעות טבליות ביולוגיות  כמו   BTI – חיידק שפוגע בזחלים אך אינו מזיק לאדם ולחיות מחמד. עם זאת, חשוב לדעת כי ריסוס בלבד, ללא טיפול במקורות המים, אינו מהווה פתרון ארוך טווח, ומומלץ לשלבו תמיד עם אמצעי מניעה סביבתית.